פרקטיקה זו מציעה הזדמנות לשבור את השיגרה הבודדה של סופי שבוע וחגים – כאשר רוב המקומות הציבוריים סגורים, וכאשר מתחדדת תחושת לבָדיות על רקע הנורמה התרבותית של כינוס משפחתי בשבת ובחג. האג'נדה של התכנית: למה להישאר עם השקט בתוך הבית, בואו להיות חלק מאירוע חברתי שוקק-חיים.  

​

שיטת ההפעלה: זקנים המעוניינים לצאת מהבית בסופי שבוע או בימי-חג ולבלות במחיצת אנשים אחרים, מוזמנים להצטרף למוקדי פעילות ברחבי העיר שנפתחים במיוחד לצורך זה בחמישי בערב, בשישי בערב או בשבת בצהריים. מוקד פעילות יכול להתקיים למשל במתנ"ס, במרכז-יום, במועדון חברתי לאזרח הוותיק, או בחדר-המועדון של מקבץ-דיור ציבורי (לעולים). בזמן ההתכנסות עד שהקהל נאסף מוגש כיבוד קל, והציר המרכזי של האירוע הוא הפעלה חברתית מאורגנת כגון: משחקי חברה, קבלת שבת, מסיבת חג, סדנת יוגה-צחוק, הרקדה, שירה בציבור (קריוקי), הופעה של אמן אורח (מוסיקה, סטנד-אפ), הרצאת העשרה ועוד. בכל מוקד-פעילות יש מפעיל חברתי (בשכר) שיודע להנחות פעילות בכוחות עצמו ושעם זאת דואג לשַלב ספקי תוכן חיצוניים בהתאם לתקציב. 

​

תיאוריית השינוי: פרקטיקה זו מבוססת על תחושת ההקלה הנלווית לעצם היציאה מהבית והחֲבירה לאנשים אחרים בזמנים שבהם הבדידות נוטה להחריף, ובייחוד עבור מי שלא זמין להם מפגש עם בני משפחה או עם חברים באותה העת. מוקדי הפעילות החברתית נפתחים בשעות שבהן רוב השירותים המוניציפליים האחרים מושבּתים: בחמישי בערב, בשישי בערב ובשבת בצהריים. כך מונגש מענה לצורך הדוחק בחֶברתיות. בשונה מהליכה לתיאטרון או לקונצרט, כאן מתאפשרת הזדמנות לאינטראקציה חברתית באווירה לא-פורמלית. יש לזכור שפרקטיקה זו אינה מתיימרת להציע מפגש קבוצתי אינטימי; היא מציעה בילוי בפורום חברתי רחב (50-20 איש ואף יותר). בשונה מקבוצה גם הרכב המשתתפים איננו קבוע.