פרקטיקה זו מציעה למשתתפים הזדמנות לרכוש ידע וכלים שעוזרים לחיות טוב ולהרגיש טוב עם כל המגבלות ולמרות התלאות שהחיים מגלגלים לפִתחנוּ. האג'נדה של הקבוצה: כאן לומדים איך לחיות נכון בעזרת כלים פשוטים שעובדים.

​

שיטת ההפעלה: זקנים שאותרו כבודדים מוזמנים להצטרף לקבוצה שבה לומדים דרכים להתמודדות עם אתגרי היומיום, להגברת התחושה של רווחה פנימית ולשיפור איכות החיים. התכנים נובעים משני מקורות: (1) ידע שיטתי שהמנחה מלקט עבור הקבוצה מתוך השדה הרחב של  פסיכולוגיה חיובית, אימון (coaching) וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). דוגמאות לכלים שמנחה עשוי להביא: טכניקות להרגעה ולאיזון גוף-נפש, תרגול הכרת-תודה וחמלה עצמית, זיהוי משאבי חוסן, אימוץ גישה סקרנית כלפי השינויים בגיל זיקנה. (2) ידע השאוב מניסיונם האישי של חברי הקבוצה: המשתתפים מוזמנים על-ידי המנחה לשתף בדוגמאות מחייהם, ולא פחות חשוב: הם מוזמנים לנַסות על-בשׂרם את הכלים הנלמדים, אם זה בתוך המפגשים ואם זה ברווח שבין המפגשים.

​

תיאוריית השינוי: פרקטיקה זו מבוססת על שילוב ייחודי בין מוקד-תוכן אטרַקטיבי לבין תהליך קבוצתי שמתוכו צומחים קשר ושייכות. התוכן של פסיכולוגיה חיובית מציע, מצד אחד, כלים להתמודדות עם אתגרי חיים הרלוונטיים לכל אדם באשר הוא; מי לא רוצה לקבל מפתחות לאושר, לשלוות-נפש, להרגעת דאגות ולמיצוי יכולות? המיקוד בתוכן אוניברסלי וההבטחה לסֶט מובְנה של כלים שעובדים – זה משהו שמושך אנשים להצטרף לקבוצה ומפיג את חששם מפני שיחה פתוחה שאין לה עוגנים מוצקים. מצד שני, התוכן של פסיכולוגיה חיובית הוא יתד נוח לתלות עליו את התהליך הקבוצתי: קל להיאחז בו כטריגר לעידוד אינטראקציה משמעותית דרך השיתוף בדוגמאות מהחיים האישיים.

​

​