top of page
5. באיזה סרגל מודדים בדידות?

גופים ציבוריים – ממשלות, רשויות מקומיות, קהילות מאורגנות – יש להם עניין להעריך את מספר האנשים שחשים בדידות וזקוקים למענה. העניין הוא שבדידות לא כתובה לאנשים על המצח, היא גם לא מופיעה ברשומה הרפואית שלהם. איך אדע אם אתה חש בודד? אין דרך לדעת זאת מבחוץ, שכן כפי שהוסבר קודם, בדידות היא חוויה סובייקטיבית. גם אם יש בידי נתונים על כמות הפגישות (ושיחות הטלפון) שאתה מקיים עם אחרים; גם אם אני יודע באיזו תדירות אתה נפגש ומשוחח; וגם אם יש בידי מיפוי של הרשת החברתית שלך – גודל הרשת והתמהיל: בני משפחה, שכנים, חברים וכו' – הרי רק אתה יכול לומר אם הקשרים שיש לך מסַפקים אותך.

 

אני יכול אמנם להפנות אליך שאלה ישירה: "האם יש מצבים שבהם אתה חש בדידות?" (אתה תענה: אף פעם לא / לעתים רחוקות / לפעמים / לעתים קרובות). שאלה זו אכן מופיעה בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כחלק מהניסיון למדוד את רמת הבדידות של האזרחים בישראל. אולם יש לקחת בעירבון מוגבל את התשובה המתקבלת, הואיל ואנשים מתביישים להתוודות ולומר: 'אני מרגיש לבד'. בדידות סובלת מסטיגמה ונוטה לעורר בושה, (20) כי מה זה אומר עליי אם אני בודד? שאנשים לא רוצים בקרבתי? שאני לא אטרקטיבי?  

shutterstock_265262120-shame.png

צילום: shutterstock

על-מנת לעקוף את הבעייתיות הכרוכה בשאלה ישירה, חוקרים גיבשו שאלונים שמטרתם להעריך ולמדוד את רמת הבדידות תוך שימוש בשאלות עקיפות שנותנות אינדיקציה לקיומה של בדידות. ג'ני דה-יונג חירוולד, חוקרת הולנדית פיתחה (1999) סולם הערכה לבדידות (21) הכולל 11 היגדים. לדוגמה: "יש מספיק אנשים שאני קרוב אליהם", "חסרה לי נוכחותם של אנשים סביבי". העונה על השאלון מתבקש לסמן באיזו תדירות ההיגד משקף את הרגשתו: אף פעם לא / לעתים רחוקות / לפעמים / לעתים קרובות / תמיד. דה-יונג פיתחה גם גרסה מקוצרת של השאלון, הכוללת 6 היגדים.

לשונית הרקע סעיף חמש - שאלון מדידה - האם

צילום: אופיר בן-נתן

דניאל ראסל ועמיתיו מאוניברסיטת קליפורניה, פיתחו (1978, עודכן ב-1996) סולם-הערכה לבדידות (22) הכולל 20 שאלות. לדוגמה: "באיזו תדירות אתה מרגיש קרוב לאנשים אחרים?", "באיזו תדירות אתה מרגיש שאתה חלק מקבוצת חברים?", "באיזו תדירות אתה מרגישה שאתה יכול למצוא חֶברה כשאתה רוצה בכך?", "באיזו תדירות את/ה מרגיש/ה שהאנשים שסביבך אינם שותפים לתחומי העניין שלך ולרעיונות שלך?". העונה על השאלון מתבקש לדרג את התשובה לפי הקטגוריות הבאות: אף פעם לא / לעתים רחוקות / לפעמים / תמיד. ראסל ועמיתיו פיתחו גם גרסה מקוצרת של השאלון, הכוללת 3 היגדים.

סולם הערכה לבדידות
woman-and-dog_edited.jpg

צילום: אופיר בן נתן

במסגרת הקמפיין להתמודדות עם בדידות בבריטניה, פותח סולם-הערכה (23) ובו 3 היגדים: (1) אני מרוצה מהחברויות ומהקשרים שיש לי. (2) יש מספיק אנשים שאני מרגיש נוח לבקש מהם עזרה בכל עת. (3) הקשרים שלי מסַפקים במידה שהייתי רוצה שיהיו. העונה על השאלון מתבקש לציין את מידת הסכמתו להיגד: אם הוא מסכים לגמרי / מסכים / ניטרלי בעמדתו / לא מסכים / לגמרי לא מסכים. 

​

מחקר ההערכה שליווה את פיילוט מיזם הבדידות, עשה שימוש בסולם המדידה UCLA כדי למדוד את השינוי שחל אצל משתתפים שקיבלו מענה ביישובים שבהם פעל הפיילוט. 

​

עוד פיתחו החוקרים כלי-אינטייק לשימושם של רכזי השטח במיזם הבדידות. הכלי נועד להעריך את מידת ההתאמה של מועמדים להשתתפות בתוכנית. כלי-האינטייק שפותח לא נצמד לאחד מסולמות-ההערכה שהוזכרו קודם, אלא שילב בתוכו אלמנטים מכמה סולמות ועליהם נוספו שאלות שהתייחסו לגורמי סיכון המנבאים בדידות. להרחבה על האינטייק קראו בדוח המסכם של מחקר ההערכה.

 

מלבד כלי-האינטייק גובש בעקבות הפיילוט כלי איתור: שאלון סקר קצר לזיהוי בדידות. הוא כולל 5 שאלות שמקורן בסולמות-ההערכה השונים, אחרי התייעצות עם גורמים מקצועיים בתחומי הרווחה והבריאות (ראו: 'שאלון סקר קצר').

shutterstock_302499857a.png

צילום: shutterstock

הערות שוליים

20.  Rotenberg, K. J., & MacKie, J. (1999). Stigmatization of social and intimacy loneliness. Psychological Reports, 84(1), 147-148

​

21.   De Jong Gierveld, J. and Van Tilburg, T. (1999). Manual of the Loneliness Scale, Amsterdam, the Netherlands: Vrije Universiteit; see also here

​

22.   Russell, D.  (1996). The UCLA Loneliness Scale (Version 3):  Reliability, validity, and factor structure. Journal of Personality Assessment, 66, 20-40

​

23.   Measuring your Impact on Loneliness in Later Life, Campaign to end loneliness, https://www.campaigntoendloneliness.org/measuring-loneliness/, see also here

צילום: shutterstock

bottom of page