כבר שנים שלא נגעו בה. זאת אומרת וודאי שנגעו, הנכדים מחבקים כשאומרים להם והבת עם הנשיקות הקורקטית על הלחי, וכמובן היו הרופאים, הכי הרבה מגע קיבלה מהרופאים. ככה זה מאז שיפתח נפטר. יפתח נגע בה עד יומו האחרון, לא כביטוי אלא ממש כך, כשישבה בוכה לצד מיטתו אחרי שיחה ארוכה על חייהם ומילות פרידה שרצו לומר זו לזה, הוא אמר לה לבוא לשכב לצידו. על מיטת בית החולים הצרה הם שכבו שעות, הידיים שלו מלטפות במורד גבה, השפתיים שלו על המצח שלה ונשימותיה מדגדגות את אוזנו. מדי פעם זזו כדי לשחרר יד שנרדמה או רגל מזווית לא נוחה. לבסוף נרדמה בזרועותיו וכשהתעוררה כבר לא היה. אחות שעמדה לצד המיטה הניחה עליה יד ואמרה שהיא כל-כך מצטערת, אבל יפתח הלך. מאז נגעו בה הרבה אחיות.

​

היא פגשה את יפתח כשהייתה בת 37, כל החברות שלה כבר עם ילדים, ברבים, ולה יש תואר שני באדריכלות. הוא הגיע לשמוע הרצאה שנתנה במסגרת ערב תרבות ובסופה ניגש אליה והציע שיישארו לבירה. היא הסכימה והוא הניח יד במורד גבה, מכוון את התנועה שלה אל שולחן בקצה הבר, והמגע הזה שלו, האינטימי, היה כל-כך נינוח. לקח זמן עד שהיא נפתחה אליו והכניסה אותו לחייה אבל את המגע הראשון הזה לא שכחה.

יפתח נגע בה כשהעור שלה היה חלק ומתוח, נגע בה כשהייתה חבולה ומיוסרת אחרי הלידה, נגע בסימני המתיחה שלא נעלמו והמשיך לגעת עד שהעור שלה נעשה קמטוטי וגבשושי, מעוטר בוורידים בולטים ונקודות חן אדומות. הם צלחו את היובש של תקופת הבלות ואת האין אונות שהביאה מחלתו, בלי להפסיק לגעת. עד שמת לא ידעה שהיא מכורה. לא ידעה שהאושר שלה תלוי במגע הזה. 

​

כמה חודשים אחרי שמת הייתה כמיהה כל-כך עצומה אצורה בתוך גופה, שהיא הזמינה מעסה לביתה. העיסוי היה אמור להמשך 45 דקות, אבל אחרי 20 דקות שבמהלכן לא הפסיקה לבכות, הן החליטו יחד שכדאי להפסיק. את הזמן שנותר הן בילו יחד במרפסת, שותות קפה ומשוחחות על הגברים שאהבו.

​

למחרת בבוקר עשתה דבר מטופש. לבשה בגדים קלים ודקים ולקחה מונית לבית הקברות. היא התיישבה על הקבר של יפתח, פורשת את רגליה משני צידי המצבה, מהתיק הוציאה אחת מאותן כריות חימום מלאות זרעי פשתן והניחה אותה סביב צווארה ואז חיבקה את המצבה, כל גופה כרוך סביב השיש ומשקל כרית הזרעים נותן לה תחושה כאילו יפתח מחבק אותה בחזרה. קשה להפסיק בכי כזה, של אישה זקנה שמחבקת את קבר בעלה בגעגועים כה עזים שהם ייסורים פיזיים של היעדר.

​

בדרך חזרה עצרה בבית המרקחת וקנתה עוד ארבע כריות, בבית דחסה את כולן יחד למיקרוגל ואז נכנסה איתן למיטה, הניחה אחת על הכתף, אחת לרוחב החזה, אחת על היד, אחת על הבטן והאחרונה לאורך הירך. סידרה את כולן, חמימות וכבדות, ונרדמה.

 

תל אביב, 2019