1. רחובות: בוקר שישי
גוף מפעיל
עמותת על"ה (=העמותה למען המבוגר), רחובות
מועד, משך ותדירות
ימי שישי בבוקר, 3 וחצי שעות, פעם בשבועיים
(לסירוגין, פעם בשבועיים מתקיים מפגש חברתי קצר של אותה קבוצה)
מקום
מרכז-יום למבוגר, השייך לעמותת על"ה
(בימי שישי מושבתת הפעילות הרגילה של המרכז)
קהל-יעד
תושבים מבוגרים שאותרו כמי שסובלים מבדידות; שאינם מבקרים במרכז-היום בימות החול; חלקם מתקשים בניידוּת (מגבלה מוטורית).
רכיבי המענה
-
הסעה מהבית למרכז-היום ובחזרה
-
6. עד כמה הבדידות נפוצה?
הממונה על בריאות-הציבור בממשל ארה"ב (U.S. Surgeon General, Dr. Vivek H. Murthy) פרסם ב-2017 גילוי-דעת שבו התייחס לתופעת הבדידות המתפשטת כאל מגפה. לדבריו, שיעורי הבדידות בארה"ב גדלו פי שניים במהלך 50 השנה האחרונות. (24)
אחד הניסיונות המעניינים לעמוד על ממדי ה"מגפה" בוצע ב-2018 על-ידי חברת המחקר IPSOS עבור חברת ביטוח-הבריאות הגלובלית Cigna שהזמינה את המחקר. החוקרים ערכו סקר בקרב מדגם-אוכלוסין שכּלל 20 אלף תושבי ארה"ב בני 18 ומעלה. הסקר התבסס על ראיונות און-ליין, כאשר המרואיינים נשאלו 20 שאלות על-פי סולם-המדידה UCLA להערכת רמת הבדידות.
תוצאות הסקר מציירות תמונה עגומה של מצוקת הבדידות בקרב תושבי ארה"ב. להלן כמה ממצאים בולטים: (25)
-
46% מהנשאלים דיווחו שלפעמים או כל הזמן הם חשים בדידות.
-
43% מהנשאלים דיווחו שלפעמים או כל הזמן הם מרגישים שהקשרים שלהם אינם משמעותיים.
-
27% מהנשאלים דיווחו שרק לעתים רחוקות הם מרגישים שיש מי שמבין אותם, או שהם אף פעם לא מרגישים כך.
צילום: shutterstock
-
20% מהנשאלים דיווחו שרק לעתים רחוקות הם מרגישים קרובים לאנשים אחרים, או שהם אף פעם לא מרגישים כך.
-
רק 53% מהנשאלים דיווחו שיש להם אינטראקציות חברתיות משמעותיות ביומיום, כמו למשל שיחה ממושכת עם חבר או בילוי זמן-איכות עם המשפחה.
-
אם באים להעריך את רמת הבדידות, הציון הממוצע של כלל הנשאלים במדגם – על סקאלה שבין 20 ל-80 נקודות לפי סולם UCLA – עמד על 44 נקודות.
-
המשתנה של מגורים-לבד מנבא רמת בדידות גבוהה מעט יותר: 46.4 נקודות זה ציון הבדידות הממוצע בקרב אלה המתגוררים לבד בבית, לעומת ממוצע של 43.5 נקודות בקרב אלה המתגוררים עם אחרים באותו בית. מסתבר שהבדידות לא פוסחת גם על מי שיש סביבם אנשים בבית.
-
אנשים שמקיימים אינטראקציות חברתיות משמעותיות ביומיום הראו באופן ממוצע רמת בדידות נמוכה בהרבה – פער של 20 נקודות לפי סולם UCLA – לעומת אנשים שאין להם בכלל אינטראקציות חברתיות משמעותיות ביומיום.
-
שימוש כבד ברשתות חברתיות דיגיטליות, לא הוכח בסקר כמנבא בדידות לכשעצמו.
-
ירידת הדורות מתבטאת בהחרפה של מצוקת הבדידות. 38.6% מִדור הזקנים שנולדו לפני שנת 1946 (בני 72+ בזמן קיום הסקר) דיווחו על תחושת בדידות לפעמים או רוב הזמן. לעומתם 48.3% מדור ה-Z שנולדו בין 1996 ל-2000 (בני 18 עד 22 בזמן קיום הסקר) דיווחו על בדידות לפעמים או רוב הזמן.
נתונים לא פחות מדאיגים עולים מסקר שנערך ביולי 2019 על-ידי YouGOV, חברה העוסקת בניתוח נתונים מבוססי-אינטרנט. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 1,250 תושבי ארה"ב בני 18+ ולהלן כמה ממצאים בולטים. (26)
בשונה מהסקר הקודם (Cigna) שבו הוצג שיעור האנשים המדווחים על בדידות שמלווה אותם לפעמים או כל הזמן (46%), בסקר של YouGOV מוצג פלח אוכלוסייה מצומצם יותר: האנשים המדווחים על בדידות שמלווה אותם לעתים תכופות או כל הזמן. הממצאים מלמדים כי 21% מכלל הנשאלים סובלים מבדידות לעתים תכופות או כל הזמן. (27) בדידות בתדירות כזו שכיחה בקרב בני דור ה-Y פי 2 יותר מכפי שהיא שכיחה בקרב הוותיקים בני דור הבייבי-בום. 30% מבני דור ה-Y סובלים מבדידות בתדירות גבוהה שכזו.
ממצאים נוספים מציירים תמונה עגומה של מרקם הקשרים החברתיים בקרב בני דור ה-Y:
-
22% מהם מדווחים שאין להם בכלל חברים.
-
27% מהם מדווחים שאין להם חבר/ה קרוב/ה.
נתונים אלה מעוררים דאגה כפולה: אם זה המצב היום בקרב בני דור ה-Y (ולפי סקר Cigna גם בקרב בני דור ה-Z), מה צפוי להם בעתיד כשיגיעו לגיל זיקנה מופלגת? כמה מתוכם יסבלו אז מבדידות?
צילום: shutterstock
סקר מקוון שנערך בבריטניה (2018) ביוזמת ערוץ הרדיו BBC-4, הקיף לא פחות מ-55,000 מגיבים מכל שכבות-הגיל שהשיבו לשאלון המקוון. שלושה חוקרים מאוניברסיטאות בבריטניה הובילו את הסקר ואת ניתוח התוצאות. אמנם יש להביא בחשבון שזה איננו מדגם מייצג; יש מקום להשערה שמי שנענו לפנייה הפומבית למלא שאלון מקוון בנושא בדידות הם אנשים שבדידות מעסיקה אותם. תיתכן אפוא הטיה של הנתונים לכיוון שיעורים גבוהים של בדידות. בכל זאת מעניין להכיר את ממצאי הסקר הזה. (28)
שיעור האנשים שדיווחו על תחושת בדידות לעתים תכופות או לעתים תכופות-מאוד מגיע לכדי שליש מכלל המשתתפים בסקר. שכבת הגיל הצעירה (בני 24-18) מתבלטת בשיעור הגבוה של בדידות לעתים תכופות או תכופות-מאוד (40%).
ומה המצב בישראל? עד כמה שכיחה הבדידות באוכלוסייה?
שנתון הזיקנה של מכון המחקר מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, מפרסם מידע על בני 65+ בישראל בהתבסס על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה ועוד. התרשימים שלהלן מובאים מתוך שנתון הזיקנה לשנת 2018. שיעורי הבדידות מוצגים כאן על-סמך ממוצע הנתונים שנאספו בשנים 2015 עד 2017.
כפי שניתן לראות בתרשים:
-
23% מתוך כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 20+) מדווחים על תחושת בדידות לפעמים או לעתים קרובות, לעומת 32% מהזקנים בישראל (בני 65+)
-
בקרב בני 75+ שיעורי הבדידות גבוהים במיוחד ומגיעים לכדי 39%
להלן התפלגות שיעורי הבדידות לפי פילוח מגדרי וגילאי:
בדידות שכיחה יותר בקרב נשים זקנות, ובאופן מיוחד אצל נשים בנות 75 ומעלה (46%). רק 30% מהגברים בקבוצת הגיל המבוגרת-יותר דיווחו על בדידות. כדאי להביא בחשבון שני שיקולים: (א) תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר משל גברים, מה גם שעל-פי רוב נשים נישאות לגברים המבוגרים מהן בגיל. לכן אלמנוּת היא תופעה שכיחה יותר בקרב נשים בקבוצת גיל זו. (ב) ייתכן שגברים מתביישים יותר לדווח על בדידותם, כך שהנתונים בתרשים עשויים לשקף תת-דיווח בקרב גברים.
כפי שעולה מהתרשים, בדידות שכיחה יותר בקרב זקנים דתיים-מסורתיים, ופחות שכיחה בקרב זקנים לא-דתיים וחרדיים.
כפי שעולה מהתרשים, בדידות שכיחה במיוחד בקרב זקנים ערבים (42%) לעומת זקנים משאר קבוצות האוכלוסייה.
סקר SHARE (ראשי תיבות: סקר בריאות, הזדקנות ופרישה באירופה) אוסף נתונים אורכּיים (longitudinal) על מצבם של בני 50+ ב-28 מדינות אירופאיות. ישראל הצטרפה ב-2004. מתוך הנתונים שפורסמו ב-2016 עולה, כי ישראל נמצאת במקום השני (אחרי יוון) מבחינת שכיחות הבדידות בקרב בני 50 ומעלה. 43% ממשתתפי הסקר בישראל דיווחו כי הם חשים בדידות לפעמים או לעתים קרובות.
מעניין שהבדידות שכיחה יותר במדינות הנחשבות חמות (מבחינת אקלים וטמפרמנט אנושי) כמו יוון ואיטליה, ושכיחה פחות במדינות 'הקרות' כמו ארצות סקנדינביה. ממצא זה הנדמה כפרדוקסלי, מוסבר על-ידי החוקרים באופן הבא: חבָרות שהמבנה המשפחתי בהן חזק, כאשר הנורמה היא שבני משפחה גרים בקרבה גיאוגרפית ואפילו באותו בית, וכאשר מובלט הערך המסורתי של תמיכה חברתית – חברות כאלה מטפחות ציפייה לקשרים הדוקים ותכופים. כגודל הציפייה כן גודל האכזבה המתבטאת בתחושת בדידות. חברות שהן אינדיבידואליסטיות יותר מטבען, לא מטפחות אותה ציפייה לתמיכה חברתית. (29)
24. כתבה בנושא פורסמה בוושינגטון-פוסט > לחצו כאן
25. לדף-הבית של סקר Cigna > לחצו כאן; לדוח המלא של תוצאות סקר Cigna > לחצו כאן; לקריאת תמצית הממצאים בפורמט שקפים > לחצו כאן; לסיכום בפורמט אינפו-גרפיקה > לחצו כאן
26. לסיכום ממצאי סקר YouGOV בפורמט שקפים > לחצו כאן
27. ממצא דומה התקבל בסקר חוצה-מדינות שנערך ב-2018 ביוזמת קרן משפחת קייזר בשיתוף עם מגזין אקונומיסט. הסקר כלל ראיון טלפוני עם כ-3000 משתתפים מארה"ב, בריטניה ויפן. ממצאי הסקר הצביעו על כ-22% מתושבי ארה"ב ובריטניה שמדווחים על בדידות בתדירות גבוהה (לעתים קרובות או כל הזמן), לעומת 9% מתושבי יפן שמדווחים על בדידות בתדירות גבוהה. עם זאת חוּמרת הבדידות והשלכותיה התגלתה כחריפה יותר ביפן. לקריאה על סקר זה > לחצו כאן; סקר בנושא בדידות בזיקנה נערך ב-2018 על-ידי חוקרים מאוניברסיטת מישיגן, לתוצאות הסקר > לחצו כאן
28. לסיכום ממצאי סקר BBC > לחצו כאן וגם כאן
29. Jylhä, M. (2004). Old age and loneliness: Cross-sectional and longitudinal analyses in the Tampere Longitudinal Study on Aging. Canadian Journal on Aging, 23(2), 157-168
