top of page
2
רתימת כוח הקבוצה

אין כמו תחושת השייכות

שקבוצה מסוגלת להעניק

הערך המוסף של קבוצה

הערך המוסף של קבוצה

אחת הדרכים ליישם את העיקרון הראשי (יצירת תנאים מיטביים לקשר) היא לפְנות לאנשים ולהזמין אותם להצטרף לקבוצה, ובתנאי שדואגים להבְנות את התהליך הקבוצתי באופן כזה שמעודד חוויות-קשר ושפותח מרחב לתודעה של היות-בקשר. יתרונה של קבוצה נעוץ לא רק בהזדמנות שהיא פותחת להיכרות ולרקימת קשר בין משתתף זה למשתתף אחר. יתר על כן: מה שעשוי להירקם בתוך קבוצה הוא תחושה של שייכות לחבוּרה, ההרגשה שאני חלק משָלם אנושי. קבוצה בתחילת דרכה היא מקבץ של יחידים, אך ככל שעובר הזמן וככל שמקפידים על נורמות המטַפחות אמון ושיתוף, כך הולך ומתגבש מרחב בטוח, יורדות מחיצות, נוצרת לכידוּת ומפַעפעת תחושה של שייכות ואינטימיות: בין האנשים כאינדיבידואלים, ובינם לבין הקבוצה כמכלול. 

קבוצה איננה פתרון בלעדי לבדידות. במדינות רבות בעולם מופעלים מענים של ליווי פרטני. בלי ספק יש ערך למפגש אחד-על-אחד. יש בו פוטנציאל להפיג את הבדידות ככל שנצמדים לתנאים הבסיסיים שצוינו קודם. קשר משמעותי בהחלט יכול להיווצר בליווי פרטני, אך היחסים אינם סימטריים: מלווה הרי ניגש אל הסיטואציה כמתנדב או כעובד מקצועי, ואז יש נותן ויש מקבל, יש עוזר ויש נעזר. אמנם רצוי (וגם אפשר) להשקיע מאמץ בטשטוש פער הכוחות, אך אי אפשר למחוק אותו. קבוצה לעומת זאת מסוגלת להעניק איכות אחרת של שייכות, כאשר אדם מרגיש חלק מחֶברת-שווים

לשונית מסקנות עיקרון 2 - אין כמו שייכות

צילום: משה גרוס

תאמרו: ומה חדש? הלוא עבודה תהליכית-קבוצתית היא פרקטיקה המיושמת במִגוון תחומי התערבות בשדה השירותים החברתיים. זה אמנם נכון, אך כשבדקנו את רפרטואר המענים המוצעים בתפוצה ארצית לאוכלוסיית הזקנים בישראל, כמעט לא מצאנו התערבויות קבוצתיות שהובְנה בהן תהליך שיטתי לטיפוח תודעת-קשר. אם רוצים באמת לספק תנאים מיטביים להיווצרות תחושת שייכות ולכידות קבוצתית, נתבעת השקעה של זמן, אנרגיה ותשומת-לב להתרחשות החברתית בקבוצה. לדוגמה: 

  • פתיחת כל מפגש בסבב מה-נשמע קצר ("שַתפו באירוע מצחיק שקרה לכם השבוע").
     

  • אֶתנחתא יזומה באמצע הפעילות שהקבוצה עסוקה בה בשוטף, והכנסת אלמנט של הפעלה חברתית. 
     

  • תשומת-לב לדינמיקה שנוצרת סביב הקפה והעוגיות בזמן ההתכנסות שלפני התחלת מפגש ובזמן ההפסקה. אפשר למשל להוציא את המשתתפים להפסקה עם משימה קטנה שמחייבת אינטראקציה.

shutterstock_416231764.jpg

צילום: shutterstock

פרקטיקות ל התערבות קבוצתית הפגת בדידות

פרקטיקות של התערבות קבוצתית להפגת בדידות

במסגרת הפיילוט נוסוּ ברשויות המקומיות השונות שבע פרקטיקות שמטרתן להפיג בדידות. ארבע מהן היו במתכונת קבוצתית, וכך ניתן להמשׂיג אותן ברמת כותרת: 
 

  1. החֲבוּרה נפגשת: הֲוַוי קבוצתי עם תוכן מתחלף

  2. פנאי משמעותי בקבוצה: חיבור שמתחיל מתחום-עניין משותף

  3. שיחה גלויית-לב בקבוצה מונחית: מרחב בטוח לשיתוף בתוכן אישי

  4. סדנה קבוצתית לשיפור איכות חיים: תרגול בצוותא של כלים מגבירי-אושר

להסבר מורחב על הפרקטיקות הקבוצתיות, ראו בתפריט הראשי: פרקטיקות שנוסו בפיילוט.

בניית המערך

בניית המערך (setting) של הקבוצה

הערה 2
01-DSC_0042.jpg

כשניגשים לתכנן קבוצה שמטרת-העל שלה היא להפיג בדידות, חיוני להביא בחשבון כמה שיקולים הקשורים ל-setting כמוסבר להלן.

גודל הקבוצה

בקבוצות טיפוליות מקובלת ההמלצה לשמור על טווח שבין 6 ל-10 משתתפים, במטרה לאפשר ביטוי אישי ואינטראקציה משמעותית בין חברי הקבוצה. (2) כדאי לשמור על ממדים דומים בקבוצות מהסוג שעליו אנו מדברים– עבור אנשים הסובלים מבדידות מצבית. חלק מהקבוצות שפעלו במסגרת הפיילוט של מיזם בדידות, מתחו את הגבול העליון עד 15 איש. יותר מכך קיימת סכנה שאנשים ייוותרו שקופים ושלא תתאפשר אינטימיות של חבורה. 

הרכב הקבוצה

קבוצה שנועדה להפיג בדידות לא חייבת להיות הומוגנית במובן זה שהמשתתפים כולם יהיו זקנים שאותרו כבודדים. למשל ניתן לחשוב על קבוצה ללימוד שזירת פרחים במתנ"ס, שמגיעות אליה נשים שדיווחו על מצוקת בדידות יחד עם נשים שמגיעות לקבוצה פשוט כדי לשזור פרחים. יתרונותיה של קבוצה הטרוגנית הם, ראשית, מניעת תיוג של חברי הקבוצה כבודדים נזקקים, ושנית, הזדמנות למנף את הכוחות שמביאים אל הקבוצה משתתפים שקל להם לזרום בהקשר החברתי. 

משך מפגש ותדירות המפגשים

אנשים זקוקים לזמן כדי להתחמם, להפשיר ולהיכנס לתוך אינטראקציה משמעותית עם אחרים. לכן מומלץ להקצות לכל מפגש בין שעה-וחצי לשעתיים וחצי, כולל זמן לאינטראקציה חופשית סביב קפה ועוגיות – אם זה לפני המפגש, באמצעו או בסיומו. תדירות מומלצת של המפגשים: פעם בשבוע.

מספר המפגשים 

אורך התהליך הקבוצתי צריך להיקבע על בסיס הנחת-העבודה, שרק באופן הדרגתי צומחת תודעה של היות-בקשר, כמו בישול איטי על אש קטנה. אם נגביל את מספר המפגשים ל-10 או 12 בלבד, עלול להיקטע הרצף בטרם התגבש גרעין יציב דיו של שייכות ולכידות קבוצתית. מומלץ לקבוע מראש סדרה בת 20 מפגשים לפחות. לקראת סיום התהליך מומלץ לשוחח בקבוצה האופציה הקיימת להמשך המפגשים במתכונת של קבוצה בניהול עצמי. לשם כך נדרשת התארגנות, וחשוב להקדיש לה זמן.

צילום: אופיר בן נתן

shutterstock_1196987716.jpg

דמות מובילה: מנחה

קבוצה היא שדה מורכב של כוחות. הפונקציה של מנחה (או מוביל) שמסוגל לראות מעבר למשימה הקבוצתית גם תהליכים שמתרחשים ברובד הבין-אישי, חשובה ביותר ליצירת תנאים מיטביים לקשר. כך למשל, מנחה יכול לעודד ולחזק – אפילו בעזרת שפת גוף ואינטונציה – גילויים של אכפתיות או מחוות של התעניינות בין המשתתפים בקבוצה. מנחה יכול להזמין פנימה אל תוך המעגל משתתפים בעלי נטייה פסיבית, לפַנות מקום ליוזמות של משתתפים, ולהעניק לגיטימציה לשונוּת בדעות ובסגנונות. האיכויות שמנחה נדרש להביא מעצמו כוללות בין השאר: קשב ופיצול קשב, חדוּת הבחנה ביחס לדינמיקה המתחוללת כאן-ועכשיו בין משתתפי הקבוצה, יכולת הכלה של מתחים והתנגדויות, חוט-שִׁדרה מנטלי, גמישות, ואולי מעל הכול – מיומנות, שאותה רוכשים בניסיון מצטבר ובליווי הדרכה חיצוני.

צילום: shutterstock

שאלה שאין לה פתרון פשוט היא: בהיעדרו של מנחה מקצועי, מי ייקח על עצמו את תפקיד ההנחיה? שאלה זו מתעוררת למשל ביחס לקבוצות עניין ממוקדות-משימה. להסבר מורחב על פתרונות אפשריים ראו תפריט ראשי > פרקטיקות שנוסו בפיילוט > פרקטיקה 2 > שיקולים שכדאי להביא בחשבון.

הרחבת זמן המפגש וגיוון סוגי הפעילות

במסגרת הפיילוט היו מענים ששילבו בכל מפגש קבוצתי כמה רכיבי פעילות, לדוגמה: ארוחת בוקר משותפת, הפעלה בתנועה, משחקי קופסה ושיחה מונחית. משך המפגש הוארך בהתאם (3-2 שעות). מתכונת מורחבת שכזו חורגת מהתנאים ההכרחיים ליצירת אינטראקציה משמעותית, כמובן שהיא עשויה לתרום להעמקת האינטראקציה. 

ליווי פרטני כתוספת למפגש הקבוצתי

בחלק מהמענים שהופעלו בפיילוט הוענק ליווי פרטני למשתתפים, באחת משלוש דרכים:

(1) כהכנה לפני מועד ההתחלה של המפגשים הקבוצתיי

(2) כתמיכה במקביל להשתתפות בקבוצה

(3) כחוליית גישור לאחר סיום הקבוצה, במטרה לשמר את האפקט ולסייע להשתלבות מיטבית בקהילה. הליווי הפרטני ניתן על-ידי אשת-מקצוע או על-ידי מתנדב/ת. ליווי פרטני עשוי להועיל במיוחד עבור משתתפים שהקבוצה מספקת להם מענה חלקי ושזקוקים ליד תומכת בנוסף. 

פלטפורמה ארגונית להפעלת הקבוצה

מנקודת המבט של שירות עירוני המבקש לתת מענה למצוקת הבדידות של זקנים, יש יתרונות רבים (ברמה לוגיסטית, שיווקית ומהותית) לקיים את המפגשים הקבוצתיים בתוך מסגרת ציבורית מוכּרת, לדוגמה: 
 

  • מרכז-יום 

  • מועדון שכונתי 

  • קתדרה לאזרחים ותיקים 

  • מתנ"ס 

  • מרפאת קופת-חולים 

  • אַפּ 60+ / מרכז הכוון עירוני לגיל פרישה

  • דיור מוגן

  • משרדי העמותה העירונית למען הזקן

הערות שוליים
bottom of page