1. רחובות: בוקר שישי
גוף מפעיל
עמותת על"ה (=העמותה למען המבוגר), רחובות
מועד, משך ותדירות
ימי שישי בבוקר, 3 וחצי שעות, פעם בשבועיים
(לסירוגין, פעם בשבועיים מתקיים מפגש חברתי קצר של אותה קבוצה)
מקום
מרכז-יום למבוגר, השייך לעמותת על"ה
(בימי שישי מושבתת הפעילות הרגילה של המרכז)
קהל-יעד
תושבים מבוגרים שאותרו כמי שסובלים מבדידות; שאינם מבקרים במרכז-היום בימות החול; חלקם מתקשים בניידוּת (מגבלה מוטורית).
רכיבי המענה
-
הסעה מהבית למרכז-היום ובחזרה
-
זיהוי בדידות בימי קורונה
בדידות לא כתובה לאנשים על המצח, היא גם לא מופיעה ברשומה הרפואית של קופת חולים. איך נוכל לדעת אם אדם סובל מבדידות? אין דרך לדעת זאת מבחוץ, שכן כפי שהוסבר קודם בדידות היא חוויה סובייקטיבית. רק האדם עצמו יכול להעיד אם הקשרים שזמינים לו מספקים את צרכיו ואת ציפיותיו בהקשר החברתי.
אפשר אמנם לשאול אדם באופן ישיר: "האם יש מצבים שבהם אתה חש בדידות?" ואם כן, באיזו תדירות? שאלה כזו מופיעה בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כחלק מהניסיון למדוד את רמת הבדידות של האזרחים בישראל. אולם יש לקחת בעירבון מוגבל את התשובה המתקבלת; מי שסובלים מבדידות נוטים לא לדווח על מצוקתם, בעיקר בגלל הבושה. בדידות כרוכה בסטיגמה. קל יותר להודות במגבלה פיזית מאשר להודות שאני בודד, כי מה זה אומר עליי – שאנשים לא רוצים בקרבתי? שאני לא מספיק אטרקטיבי? שבני משפחתי לא דואגים לי? בתודעה הרווחת בציבור בדידות נקשרת עם חוסר אונים, חולשה ובושה.
צילום: shutterstock
בניסיון לעקוף את הקונוטציות השליליות הכרוכות בשאלה ישירה על בדידות, חוקרים ברחבי העולם גיבשו שאלונים שמטרתם לזהות, להעריך ואף למדוד את רמת הבדידות שממנה סובל אדם, וזאת באמצעות שאלות עקיפות שיש בהן משום אינדיקציה לחוויית שייכות חברתית, למשל: באיזו תדירות את/ה מרגיש/ה שהנך חלק מקבוצת חברים?
בעקבות מיזם הבדידות פיתחנו שאלון סקר קצר שמטרתו לזהות סימנים למצוקת בדידות. חמש השאלות נבחרו מתוך שאלונים שתוקפוּ במחקרים ועברו תחת עיניים בוחנות של אנשי מקצוע מתחומי הרווחה והבריאות בארץ.
בדרך-כלל כשאתה רוצה להיות בחֶברת אנשים, האם אתה מרגיש שאתה יכול למצוא חֶברה?
האם יש מספיק אנשים שאתה מרגיש קרוב אליהם?
האם יש אנשים שאתה מרגיש נוח לבקש מהם עזרה בכל זמן שאתה צריך?
האם אתה מרוצה מהקשרים שיש לך עם אנשים אחרים?
האם אתה מרגיש בודד לעיתים קרובות?
שאלון הסקר לא נועד להחליף ראיון אינטייק מפורט. מטרתו לסייע בידי מי שנמצאים במגע תדיר עם זקנים כך שיוכלו לשמש בתור סוכני איתור. השאלון עשוי לתת אינדיקציה לקיומה של מצוקת בדידות. הצעד הבא יהיה להפנות את הזקן לאיש-מקצוע שיעמיק בהבנת הצרכים ושיוכל גם לחבּר למענים מתאימים.
ההתאמה של שאלון-הסקר לימי קורונה, מעלה תהיות ואינה חד-משמעית. לדוגמה השאלה הראשונה: אנשים שבעבר לא התקשו למצוא חֶברה כשרצו בכך, נתקלים היום בקושי לנוכח ההגבלות שהוטלו על מפגשים חברתיים ובייחוד במקומות ציבוריים. או אם נביט על השאלה הרביעית בשאלון הסקר: אדם שבסך-הכול שבע-רצון מהקשרים שטיפח לאורך השנים, נתקל פתאום במציאות שבה אינו יכול לממש את הקשרים וליהנות מקרבתם של היקרים לו במידה שהיה רוצה. ימי קורונה מהווים אפוא טריגר להתגברות תחושת הבדידות, וראוי לחשוב איך נותנים ביטוי לייחודה של התקופה בשאלון-הסקר.
לפיכך אנו מציעים להוסיף לשאלון-הסקר כמה שאלות בהתאמה לימי קורונה:
-
באיזו תדירות חסר לך המפגש עם אנשים מחוץ לבית?
-
באיזו תדירות את/ה מתגעגע/ת לקשר קרוב יותר עם חברים ובני-משפחה?
-
האם בתקופה האחרונה את/ה חש/ה בדידות יותר מאשר בעבר?